נחי ל"א

גזרת נל"א – האות השקטה שמסתתרת בסוף המילה

בגזרת נל"א (נחי ל' הפועל א'), אנחנו פוגשים שורשים שבהם האות האחרונה (ל' הפועל) היא א'. הגזרה הזו נקראת "נחים", כי במקרים רבים האות א' אינה נהגית – היא פשוט נחה שם בשקט בסוף המילה.

🧬 איך מזהים את נל"א?

הזיהוי הוא פשוט: כל שורש שמסתיים ב-א' שייך לגזרה.

• שורשים נפוצים: ק.ר.א, מ.צ.א, ח.ב.א, פ.ל.א, נ.ש.א.

🚩 שלושת הכללים שחייבים להכיר לבגרות:

1. האות א' שותקת (נחה) ברוב הנטיות, האות א' לא תנוקד או שתנוקד בתנועה גדולה, אבל לא נשמע אותה בסוף המילה.

• דוגמה: הוּא קָרָא, הִיא מָצְאָה (ה-א' קיימת בכתב, אך שקטה).

2. הבלבול הגדול: נל"א מול נל"י/ה תלמידים רבים מתבלבלים בין נל"א (מצא) לנל"י/ה (קנה).

• הטיפ של יוליה: תמיד העבירו את הפועל לצורת עבר-נסתר (הוא אתמול).

  • אם שומעים "A" בסוף והמילה מסתיימת ב-א' ← זו נל"א (הוא מצא).

  • אם המילה מסתיימת ב-ה' ← זו נל"י/ה (הוא קנה).

3. ה-א' "המתחזקת" (הדגש בפיעל/פועל/התפעל) שימו לב! ישנם שורשים בודדים בבניינים הכבדים שבהם האות א' לא נחה, אלא מקבלת דגש (כאילו היא אות רגילה).

• דוגמה: "הוא קִנֵּא", "הוא טִמֵּא".

• בבחינה, אם תראו דגש בתוך א', דעו שזו עדיין גזרת נל"א, פשוט בגרסה "החזקה" שלה.

🧪 מקרה מיוחד: השורש ח.ט.א

בשורש הזה, בגלל האות הגרונית (ח'), הניקוד משתנה מעט (חֵטְא), אך הוא עדיין שייך בגאווה לגזרת נל"א.

✅ איך בודקים את זה במבחן?

כשאתם מתבקשים לנתח פועל כמו "מְצָאנוּ":

1. מורידים מוספיות (מְ...נוּ).

2. נשארנו עם צ.א.

3. משלימים לשורש תלת-אותי: מ.צ.א.

4. ל' הפועל היא א'? ברוכים הבאים לגזרת נל"א!

💡 הטיפ של יוליה לוי:

שימו לב להבדל בין קָרָא (מלשון קריאה בספר – נל"א) לבין קָרָה (מלשון מקרה שקרה – נל"י/ה). משמעות המילה והכתיב שלה יקבעו לכם את הגזרה. אל תתנו למילים שנשמעות דומה להפיל אתכם!

רוצים לתרגל את ההבדלים הדקים בין "נחה ל' הפועל א'" לבין שאר הגזרות ולוודא שאתם לא מפספסים אף נקודה? הצטרפו לנבחרת המצליחים!