האותיות אהחע"ר הן האותיות המיוחדות של העברית. בגלל הקושי להגות אותן מהגרון, הן מכתיבות חוקי ניקוד שונים: חטפים במקום שוואים, ויתור על דגשים ושינויי תנועות. הכרת החוקים שלהן היא המפתח לציון 100 בלשון!

גזרת המרובעים היא אחת הגזרות המעניינות בעברית, והיא חורגת מהכלל הרגיל שלכל פועל יש שורש בן שלוש אותיות (שלמי"ם). מדובר בפעלים שהשורש שלהם מורכב מ-4 אותיות שורש (במקום 3).

בגזרת חפ"ן, האות נ' בתחילת השורש היא "נעלמת סדרתית". כשהיא פוגשת שווא נח, היא נופלת ובמקומה מופיע דגש משלים באות הבאה. זיהיתם דגש חזק באות השנייה של השורש? כנראה שמצאתם חפ"ן!

גזרת נפ"יו (נחי פ"א יו"ד/ו"ו) היא גזרה שבה האות הראשונה של השורש (פ' הפועל) היא י' או ו'. האות הזו נחשבת ל"חלשה", ולכן היא נוטה להשתנות, להפוך לתנועה (להינח) או להימחק לגמרי במצבים מסוימים.

בגזרת נל"א, האות א' בסוף השורש היא "נחה" (שקטה). היא נמצאת במילה אבל לא תמיד שומעים אותה. הסוד הוא לזהות את השורש המקורי (כמו קר"א או מצ"א) ולא להתבלבל עם גזרת נל"י/ה הדומה לה. שקט, לומדים!

בגזרת נל"י/ה, האות האחרונה של השורש היא הפכפכה: לפעמים היא ה', לפעמים י' ולפעמים היא נעלמת לגמרי. זיהיתם שם פועל שמסתיים ב-"ות" (לקנות, לבנות)? מצאתם נל"י/ה! הגזרה הכי נפוצה והכי חשובה בבחינה.

הסקירה הממזגת היא האתגר הגדול של הבגרות: כתיבת מאמר אחד המשלב מידע ממספר טקסטים. הסוד? לא "להעתיק", אלא "למזג" – מציאת נקודות דמיון ושוני וכתיבה תחת כותרות משנה. כאן נמדדת היכולת האקדמית שלכם!

שורש תנייני (מלשון "שני") הוא שורש שנולד ממילה קיימת, ולא ישירות מהמקור. זהו תהליך מרתק שבו שם עצם הופך לפועל חדש (כמו: טלפון ← טלפן). הכלי המושלם להבנת התפתחות השפה המודרנית!