גזרת המרובעים

גזרת המרובעים היא ה"מורדת" של השפה העברית. בעוד שרוב הפעלים בעברית נאמנים לשלשה (שורש תלת-עיצורי), המרובעים החליטו להוסיף אות רביעית למדורה.

הנה הסבר מפורט, מובנה ומעוצב על הגזרה:

1. מה זה בעצם "שורש מרובע"?

אלו פעלים שבהם יש 4 אותיות יסוד שאינן נמחקות או מתחלפות (בניגוד לנחי פ"א י', למשל).

• בגלל שיש 4 אותיות, הן לא יכולות להיכנס לתבנית של בניין "קל" (פעל), ולכן הן פועלות רק בבניינים הדגושים (הבניינים הכבדים).

2. הבניינים בהם פועלת הגזרה

הגזרה קיימת רק ב-3 בניינים, והזיהוי שלהם פשוט מאוד כי התבנית שלהם קבועה:

• בניין פִּעֵל: פִּרְסֵם, תִּרְגֵּם, עִרְבֵּב. (צליל: i - e)

• בניין פֻּעַל: פֻּרְסַם, תֻּרְגַּם, עֻרְבַּב. (צליל: u - a)

• בניין הִתְפַּעֵל: הִתְפַּרְסֵם, הִתְעַרְבֵּב, הִתְכַּרְבֵּל.

שימי לב: בבניינים האלו, תמיד יופיע שווא נח על אות השורש השנייה (פִּרְ-סֵם). השווא הזה הוא ה"מקום" שבו נעלם הדגש החזק של הבניינים הכבדים, כי האות הרביעית "תופסת" את המקום שלו.

3. איך נוצרו המרובעים? (סוגי שורשים)

ישנן שלוש דרכים עיקריות שבהן נוצרה הגזרה הזו:

4. איך מבחינים בין שורש רגיל למרובע?

הטעות הנפוצה היא לחשוב שאות של הבניין היא אות שורש.

הטריק: מעבירים את הפועל לזמן עבר, נסתר (הוא) בבניין פיעל.

• האם נשארנו עם 4 אותיות?

  • הִתְכַּתֵּב -> הוא כִּתֵּב (3 אותיות: כ-ת-ב) -> שלמים.

  • הִתְפַּרְסֵם -> הוא פִּרְסֵם (4 אותיות: פ-ר-ס-ם) -> מרובעים.

💡 טיפ הזהב לזיהוי מהיר:

בכל פעם שאת רואה פועל שנראה ארוך מהרגיל, חפשי את השווא הנח באמצע. אם יש שווא נח אחרי האות הראשונה של השורש בבניינים הכבדים – מצאת מרובע!

• מְ-סַ-נְ-כְּ-רֵן (השווא על ה-נ').

• מִ-תְ-בַּ-זְ-בֵּז (השווא על ה-ז').