שורש תנניני
הפועלעל השיעור
שורש תנייני – כשמילים מחליטות להפוך לפעלים
בעברית הקלאסית, השורש הוא הבסיס להכול. אבל מה קורה כשהשפה צריכה להתחדש? הכירו את ה"שורש התנייני" – השורש שנולד בסיבוב שני.
🧬 איך נולד שורש תנייני?
בדרך כלל, שורש יוצר מילה (שורש כת"ב ← מילה מכתב). בשורש תנייני, התהליך הפוך:
-
לוקחים מילה קיימת (בדרך כלל כזו שנוצרה בדרך של בסיס וצורן או הלחם).
-
מחלצים ממנה את האותיות הבולטות.
-
יוצקים אותן לתוך בניין פועל חדש.
🛠️ דוגמאות שכולנו משתמשים בהן:
כדי להבין את הקסם, פשוט תסתכלו על המילים האלו:
| המילה המקורית | התהליך | השורש התנייני החדש | הפועל שנוצר |
| מִקְוָם (Location) | חילוץ אותיות מ-ק-מ | מק"מ | למקם |
| תְּרוּמָה | חילוץ אותיות ת-ר-מ | תר"מ | לתרום |
| מַחְשֵׁב | חילוץ אותיות ח-ש-ב-נ | חשב"נ | לחשבן |
| טֶלֶפוֹן | חילוץ אותיות ט-ל-פ-נ | טלפ"נ | לטלפן |
⚠️ איך מזהים אותו בבחינה?
הסימן הטוב ביותר לשורש תנייני הוא נוכחות של אות שהייתה במקור "מוספית" (אות שבאה מהמשקל או מהצורן) וכעת היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהשורש.
-
דוגמה קלאסית: המילה תקציב. המקור הוא השורש קצ"ב. הוסיפו לו 'ת' של המשקל (תקטיל). מהמילה "תקציב" גזרו פועל חדש: לתקצב. עכשיו ה-ת' היא חלק מהשורש החדש: תקצ"ב.
💡 למה זה חשוב לנו?
השורש התנייני מוכיח שהעברית היא שפה חיה ונושמת. הוא מאפשר לנו לקחת מושגים מודרניים, טכנולוגיים או לועזיים ולהפוך אותם לחלק טבעי מהשפה שלנו.
טיפ של יוליה לוי: כשאתם נתקלים בפועל בבחינה שנראה לכם ארוך מדי (4 או 5 אותיות שורש), בדקו אם הוא לא הגיע משם עצם מוכר. אם כן – מצאתם שורש תנייני!
מה נלמד היום?
שיעור זה מכסה את כל הידע הנדרש עבור שורש תנניני בהתאם לתוכנית הלימודים המעודכנת.